Tuesday, February 19, 2013

Maggid on Tetzaveh Hebrew

תצוה
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. על דרך [נ"א: איתא בגמרא] יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. המשכן היה חיות של כל העולמות. ויובן על דרך משל הנשמה היא חיות [כל] הגוף. והנשמה בעצמה אין לה תמונה, רק אנו מכנים אותה בשם הגוף זו חיו"ת היד או הרגל. (ואפילו) [ואם כן] בצלאל שעשה המשכן, שהוא חיות העולמות, הוצרך לידע האיך להכניס החיות בהעולמות, והוצרך לידע האותיות שנבראו בהם העולמות. וכל מה שיש בעולמות היה במשכן. ואיתא בעשרה מאמרות נברא העולם, ופריך והלא ט' הוויין, ומשני בראשית נמי מאמר הוא. וקשה למה לא כתוב ויאמר. אך המאמר הזה אינו מושג, רק המדריגה תחתונה שלו מושג וזהו התרגום, דתרגום של דבור הוא ארש"ת. והדבר [נ"א: והדבור] ההוא הוא היולי של כל המאמרים, שכל [התשעה] המאמרים ממנו באו. ובמשכן היה ג"כ צריך להיות זאת. וזאת היתה המנורה, שמשה רבינו ע"ה נתקשה בה ולא היתה יכולה ליעשות ע"י אדם כ"א מאליה, שעליה [נ"א: שעל ידה הוא] העדות שהשכינה שורה בישראל. וזהו נקרא שמן זית, שהבהירות בעצמה שורה עליה כמו האור על השמן. וכל שאר המאמרים נקראים זית שהשמן אגור בתוכו.
ולכך לא כתוב בפרשה זאת וידבר ה' אל משה או ויאמר [ה' אל משה], כי זה פי' של שמן זית והדבור שלו אינו מושג, אפילו ויאמר, לשון מחשבה, לא שייך.

-----  מקורות ומראה מקומות  -----
אוה"א ה, ב. לקו"א לז, ב.
ואתה תצוה גו' – תצוה כז, כ. יודע היה בצלאל כו' – ברכות נה, א. המשכן היה חיות כו' – במ"ר יב, יא. ראה של"ה תושב"כ פ' תרומה תו"א, ושם בהגה"ה. וכל מה שיש בעולמות היה במשכן – זח"ב רלא, ב. תנחומא פקודי ב. מדרש תדשא ב. בעשרה מאמרות כו' – אבות פ"ה מ"א. ופריך כו' ומשני כו' – ר"ה לב, א. ארשת – תהלים כא, ג, ראה שם במצודת ציון (ועיין בהערות). שמשה רבנו ע"ה נתקשה כו' – במ"ר טו, ג. כי אם מאליה – במ"ר טו, ד. זח"א עד, א. זח"ב קנח, א. שעליה העדות כו' – שבת כב, ב. ויאמר לשון מחשבה – זח"ב יז, א. שם כה סע"ב. זח"א רלד, ב.
-----  הערות וציונים  -----
עיקר תוכן דרוש זה בסגנון אחר בלקו"י סי' קכה.
המשכן הוא חיות כל העולמות – ראה סי' יג ובהערות שם.
בראשית נמי מאמר הוא כו' – ראה סי' ג ובהערות שם.
המאמר הזה אינו מושג – ראה כתבי קודש לג רע"א ושם: ותירץ כי בהירות של המאמר הראשון א"א לקבלו.
רק המדריגה תחתונה שלו מושג וזהו התרגום כו' – ראה סוף סי' תלו.
דתרגום של דבור הוא ארש"ת – ראה רבנו בחיי בראשית א, ב: בראשית מלשון ארשת והוא הדבור כענין שכתוב וארשת שפתיו, ובאורו בי' ארשת, כלומר בעשרה מאמרות נברא העולם.

No comments:

Post a Comment