Elimelekh of Lezhinsk on Parshat Behar

Noam Elimelekh
 Elimelekh of Lezhinsk
 BeHar
 (Leviticus 25:20)  “And if you will say, ‘what shall we eat’ in the seventh year...’ and I will command My blessing upon you in the sixth year, and it will bring forth produce for the three years.” [I have an interpretation] in the name of my brother, the righteous and the famous. We must be scrupulous with the grammar [of this passage] since the Torah departs from its [usual] way here. For the [usual] way of the Torah is that when it writes any extra language in the passage, even one letter, several difficulties will be answered . However, the difficuly [itself] is not [usually] written itself in the Torah. But here, the difficulty is written in the Torah. It would have been well if it had just said, “and I will command my blessing.” Immediately no one would have presented the difficulty by asking “what will we eat.” It seems that the Holy Blessed One when He created the world, He created through a flow of divine energy through his Goodness to create pipes which flow with divine energy for the needs of Humanity. And the way of divine energy is not to stop at all except when a person falls from their level, and they do not have trust in the Creator, may He Be Blessed, the One who is the Overseer of Truthfulness who Sustains creation without any pause. Then He makes this man through his thought. When a blemish is not purified, perish the thought, the divine energy will be stopped up. The the Holy Blessed One will need to newly command the divine energy, that it will proceed as it did in the beginning of the creation. This is the meaning of “and if you will say...etc...” That the Torah teaches a person the way of The Name that he will be whole in his trust in his G!d, and he will not ever ask “what will he eat”, for when, perish the thought, he will fall from the trust to think “what will he eat”, he will make a defect, perish the thought, in the divine flow and Heaven is troubled to newly command. And the meaning of “and when you will say” is when you will say thus, then you will trouble me to command, etc. But rather [the verse is teaching us] don’t behave this way, and trust in HaShem with all your heart, and then the shefa will proceed without any pause, one will never lack at all through It. "

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו וציויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשית את התבואה לשלש השנים". "ויש לדקדק היות שהתורה יצאה בכאן מדרכה שדרך הקרא לכתוב איזה ייתור לשון בפסוק אפילו אות אחת וע"י זה מתורץ כמה קושיות, אבל הקושיא לא נכתב בעצמה בתורה וכאן נכתבה הקושיא בתורה וטוב היה שלא לומר כי אם 'וציויתי את ברכתי' וממילא לא יקשה שום אדם לומר מה נאכל? ונראה שהשי"ת ב"ה כשברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי בני אדם ודרך השפע שלא להפסיק כלל אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ב"ה המשגיח אמיתי הזן ומפרנס בריות בלי הפסק כלל אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם חלילה בעולמות העליונים ומתישין כוח פמליא של מעלה ר"ל ואז נפסק השפע חלילה וצריך השי"ת ב"ה לצוות מחדש השפע שתלך כמו מתחילת הבריאה וזה הוא: 'וכי תאמרו...' וגו', שהתורה מלמדת לאדם דרכי השם שיהיה שלם בבטחונו על אלוקיו ולא יאמר כלל 'מה יאכל', כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל, הוא עושה פגם חלילה בהשפע ואטרחו כלפי שמיא לצוות מחדש, וכי תאמרו – כאשר תאמרו כך, ואז תטריחו אותי – 'וציויתי את ברכתי...' אלא לא תתנהגו כך, ותבטחו בה' בכל לבבכם, ואז תלך השפע בלי הפסק כלל, תמיד לא יחסר כל בה".