Tuesday, March 12, 2013

Maggid of Mezrich on Vayikra 5:1

Maggid of Mezrich- Ohr Torah Vayikra 


א וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא, וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, וְהוּא עֵד, אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע; אִם-לוֹא
 יַגִּיד, וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ
 "And if any one sin, in that he heareth the voice of adjuration, he being a witness, whether he hath seen or known, if he do not utter it, then he shall bear his iniquity..."--Vayikra 5:1

In the Zohar, it says that the Torah is upset at humanity, how they can sin despite hearing the “voice of aduration”. Shouldn’t he have listened to the voice of the vow... etc...?[1]

Or, another interpretation is that one sees the deeds of another person, and remembers their own deeds. For whatever a person sees he puts on his heart, for it is not for free that the Holy Blessed One has shown him this. For is not everything according to individual providence? If one sees a sin, he may think that he too has done this. And even if he knows that he has not done this in action, he thinks in his heart that he has done it, and it is known that the thought is more dire than the act. And this is the meaning of, “or he saw...”-- that he sees a sin from another person and he sees the thing he has done.

 ויקרא קז - בזוהר ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, אורייתא תווהא על בר נש [היאך אפשר שתחטא] ושמעה קול אלה, הלא היה לו לשמוע קול השבועה כו'. 

 או ראה, [שרואה] מעשה של אדם אחר ונזכר המעשים שלו. כי כל מה שאדם רואה ישים אל לבו כי לא לחנם הראה לו הקב"ה את זאת [נ"א: למה הראה לי הקב"ה את זה], והלא הכל הוא בהשגחה פרטית. ואם רואה דבר עבירה יחשוב [מסתמא] שגם הוא עשה זאת [נ"א: גם אני עשיתי שמץ מנהו]. ואע"פ שיודע שלא עשה זאת במעשה, הרהר בלבו לעשותה, וידוע כי המחשבה חמורה ממעשה; [נ"א: למשל אם הוא רואה את אחד שבא על אשת איש והוליד ממזר, ומוציא זרע לבטלה ע"י מחשבות זרות חמור כמו מוליד ממזר]. וזהו או ראה, [שרואה דבר עבירה מאדם אחר ונזכר בו דבר שעשה].


 ----- מקורות ומראה מקומות ----- מדל"י סי' סט (פא). אוה"א לח, א. ונפש כי תחטא גו' – ויקרא ה, א. אורייתא תווהא כו' – זח"ג יג, ב. ושם טז, א. היה לו לשמוע קול השבועה – נדה ל, ב (שמשביעין אותו תהי צדיק כו'). או ראה או ידע – ויקרא ה, א. המחשבה חמורה ממעשה – ראה יומא כט רע"א. מו"נ ח"ג פ"ח. אלקינו בושנו כו' – סליחות לערב ר"ה (ראה בהערות) ע"פ עזרא ט, ו. נושא עון כו' סובל העון – ראה חדושי אגדות למהר"ל ר"ה יז, ז ד"ה נושא עון. ידע הוא לשון התקשרות – תקו"ז תס"ט צט, א. ----- שולי הגליון ----- פו) סימן זה הוא קטע מהדרוש במקבילות (והובא בשלימותו לקמן סי' שיד), ויש כאן כמה שנויים קלים בסגנון. ----- הערות וציונים ----- נכפל לקמן סי' שיד. כל מה שאדם רואה כו' – ראה סי' קטו ובהערות שם. וסי' שטז. כש"ט בהוספות סי' רכג-רכו. ובנסמן בהערה הסמוכה. רג"כ סי' קפ, קצה, שסח. ולהעיר מתוספתא שבועות פ"ג סה"ג: הרואה עוברי עבירה נתחייב לראות הרואה עושי מצוה זכה לראות. ואם רואה דבר עבירה כו' – ראה כש"ט סי' פט, קטז, שב-א, שסג. ושם בהוספות סי' קעו, קפד, קפה, קפז. ועיי"ש בהערות. ועיין היטב בלקוטי שיחות ח"י ע' 24 ואילך ביאור כ"ק אדמו"ר זי"ע איך זה שייך למה שהצדיק רואה או שומע. וראה ספר בעל שם טוב, פ' בראשית אות קכד-קל. ועיי"ע לקמן סי' קע. מ"ז חמור כמו מוליד ממזר – ראה סי' שפו ובהערות שם. ועיין מדל"י סי' קמח (קנו). ומוציא זרע לבטלה ע"י מ"ז – ראה לקו"י סי' צ. בעת יחודו ודבוקו עם השי"ת בעת התפלה – ראה סי' רנה ד"ה ולזה רמזו ובהערות שם. המדה של נושא עון – ראה סי' תנו ד"ה ונחזור. וראה אורח לחיים פ' כי תשא ד"ה ויאמר משה (וכן שם פ' בלק רד"ה לא הביט): הרה"ק בוצ"ק מו"ה דוב בער זללה"ה אמר פי' נושא עון ר"ל שנושא העון למקום גבוה הוא חכמה, ודרך משל אם מדברים דברי שטות לפני חכם גדול אינו כועס אבל הוא מלא שחוק פיו על השטות. וכן אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, ונושא עון למקום גבוה אל החכמה ושם הוא שחוק ונמתקו שם כל הדינין ודפח"ח. (בס' ברית אברם להר"מ מזאלוזיץ, שבת שובה, הובא זה בשם הבעש"ט, ועיי"ש העובדא עם הרה"מ בהתאם להנ"ל.) ועיי"ע לקמן סי' שנה ותנו, ולקו"י סי' פג. 

1] See Zohar III 13b, 

(Soncino):
 
also see Scholem's talk on the tzelem: http://www.wbenjamin.org/scholem.html#PartOne 
and listen to his talk on the astral body: http://archive.org/details/GershomScholemKabbalah1975LectureAudio

1 comment:

  1. Tzelamim, tzelalim, tzelem. How do we understand that in english? image, shadow, apparition, visual imitation, visual perception. do we include connotations? Jung said in our shadow we find gold, is that like correcting a klipah? or do we exclude the connotation of darkness in the shadow, and limit the meaning to incomplete light, to murkiness?

    ReplyDelete